נשימה נכונה אצל ילדים: למה האף חשוב ואיך מתרגלים בבית
רובנו לא חושבים על הדרך שבה אנחנו נושמים. נשימה היא פעולה אוטומטית, ונדמה שאם האוויר נכנס, הכול בסדר. אבל נשימה נכונה היא לא רק השאלה אם אוויר נכנס לגוף, אלא גם מאיפה הוא נכנס ואיך. אצל ילדים, שהפנים והלסתות שלהם עדיין מתפתחות, לדרך הנשימה יש משמעות שחורגת מהרגע עצמו.
נשימה נכונה מהאף היא הדרך שבה הגוף בנוי לנשום. האף פועל כמסנן, כמחמם וכמלחלח של האוויר לפני שהוא מגיע לריאות. כשהשפתיים סגורות והאוויר עובר דרך האף, גם הלשון נוטה לנוח במקומה הטבעי, צמודה לחך העליון. לפי הגישה המיופונקציונלית, המנח הזה תומך בהתפתחות תקינה של הלסת העליונה, ולכן הרגל הנשימה חשוב כבר בגיל צעיר.
מה מאפיין נשימה נכונה?
נשימה תקינה במנוחה היא שקטה, איטית יחסית ועוברת דרך האף. הבטן והצלעות התחתונות זזות מעט בכל שאיפה, בעוד הכתפיים והחזה העליון נשארים רגועים. אצל ילד שנושם כך אפשר להבחין בכמה סימנים פשוטים:
שפתיים סגורות: במנוחה, בזמן משחק שקט וכשהוא מרוכז במסך
נשימה שקטה: בלי נשיפות רועשות ובלי נחירה בשינה
לשון במקומה: קצה הלשון נח מאחורי השיניים הקדמיות העליונות
בוקר רענן: הילד מתעורר ערני ובלי פה יבש
הסימנים האלה נועדו לתשומת לב בלבד ולא לאבחון. ההערכה עצמה נעשית על ידי רופא או מטפל מוסמך, שיכול להבחין בין הרגל לבין בעיה רפואית שדורשת טיפול.
מה קורה כשהילד נושם מהפה?
כשהאף חסום בגלל אלרגיה, רקמה מוגדלת מאחורי האף או הצטננויות חוזרות, הילד עובר לנשום מהפה. עם הזמן זה יכול להפוך להרגל שנמשך גם אחרי שהאף נפתח. נשימה דרך הפה לאורך שנים נקשרה במחקרים להתפתחות צרה של הלסת העליונה, לחך צר ולשינויים במנשך. בנוסף, שינה עם פה פתוח קשורה לנחירה ולשינה פחות איכותית.
אצל חלק מהילדים הנשימה מהפה מופיעה רק במצבים מסוימים, כמו בזמן מאמץ, מול מסך או בשינה. דווקא הרגעים השקטים, שבהם הילד לא חושב על הנשימה, מלמדים הכי הרבה על ההרגל שלו. לכן כדאי להתבונן בו כמה פעמים לאורך היום ובלילה, ולא להסיק מסקנה מרגע אחד.
במקרים מסוימים נחירה קבועה והפסקות נשימה בלילה הן סימן להפרעת נשימה בשינה, ובהן דום נשימה בשינה. מצב כזה מאובחן רק על ידי רופא, ולעיתים נדרשת בדיקת שינה. תרגול נשימה אינו מחליף אבחון וטיפול רפואי, ואין בו תחליף לטיפולים כגון CPAP כשהם נדרשים. לכן, כשרוצים לבסס נשימה נכונה, קודם כל מבררים למה הילד נושם מהפה.
איך מתרגלים נשימה נכונה בבית?
תרגול קצר ועקבי עדיף על תרגול ארוך ונדיר, והמפתח אצל ילדים הוא להפוך אותו למשחק. חשוב לתרגל ברגע רגוע, כשהאף פתוח, ולהפסיק אם הילד מתעייף או מתוסכל. אלה שלושה כיווני תרגול פשוטים שמתאימים לרוב הילדים:
נשימה סרעפתית כמשחק
נשימה סרעפתית היא נשימה שבה שריר הסרעפת, שנמצא מתחת לריאות, עושה את רוב העבודה, והבטן עולה ויורדת בכל נשימה. דרך פשוטה ללמד ילד היא לשכב על הגב, להניח בובה קטנה על הבטן ולראות אותה עולה בשאיפה דרך האף ויורדת בנשיפה. תרגול קצר בזמן רגוע מספיק כדי להפוך את זה להרגל נעים.
תרגילי נשימה עם שפתיים סגורות
תרגילי נשימה פשוטים יכולים לעזור לילד להרגיש את האוויר עובר באף. אפשר לבקש ממנו להריח פרח דמיוני דרך האף ולנשוף לאט, או לנשום עם שפתיים סגורות בזמן שמקריאים לו סיפור. המטרה אינה לספור נשימות, אלא ליצור מודעות לשפתיים סגורות ולנשימה שקטה. אם האף סתום באופן קבוע והתרגול לא אפשרי, זה סימן שנדרש קודם בירור של הגורם לאף הסתום.
מנח לשון במנוחה
מנח הלשון קשור לנשימה, כי לשון שנחה נמוך בפה מקשה על השפתיים להישאר סגורות. אפשר לתרגל עם הילד משחק של מציאת הנקודה: להצמיד את קצה הלשון למקום שמאחורי השיניים הקדמיות העליונות, לסגור שפתיים ולנשום כמה נשימות שקטות דרך האף. זה תרגיל קצר שאפשר לעשות גם בנסיעה או בהמתנה בתור.
כדי שהתרגול יחזיק, כדאי לקשור אותו לשגרה קבועה, למשל אחרי צחצוח השיניים בערב או לפני הסיפור. כמה דקות ביום, ברוב ימי השבוע, עדיפות על תרגול ארוך פעם בשבוע. אפשר גם לתרגל יחד עם הילד, כי ילדים לומדים הרבה מחיקוי.
מתי תרגול בבית לא מספיק?
כשהילד ממשיך לנשום מהפה למרות התרגול, נוחר בקביעות או ישן עם פה פתוח, כדאי לפנות לבדיקה. רופא הילדים או רופא אף אוזן גרון יבדקו אם יש חסימה באף, ורופא שיניים או אורתודנט יעריכו אם כבר ניכרת השפעה על הלסת והשיניים. קלינאית תקשורת יכולה להעריך תפקודי פה, בליעה ומנח לשון.
כדאי להביא לבדיקה תיאור של מה שראיתם בבית: האם הפה פתוח בעיקר ביום או בלילה, האם יש נחירה, ומה קורה כשהילד מתרגל. התיאור עוזר לאנשי המקצוע להבין אם מדובר בהרגל, בחסימה או בשילוב של השניים.
כשההרגל נשאר גם אחרי שהסיבה הרפואית טופלה, טיפול מיופונקציונלי יכול לסייע בתרגול נשימה דרך האף באופן מובנה. ב-Myofunction ישראל, היבואן והנציג הבלעדי של MRC בישראל, מייבאים את מערכת Myobrace לילדים, שכוללת את תוכנית התרגילים Myobrace Activities לנשימה, לשון, בליעה ושפתיים, המבוצעת פעמיים ביום. בגילאי 6 עד 10, הדגם K1 מסדרת Myobrace for Kids מתמקד בביסוס נשימה דרך האף, ונלבש 1 עד 2 שעות ביום ובזמן השינה. ההתאמה נעשית רק על ידי רופא שיניים או מטפל מוסמך לשיטה, וההתקדמות תלויה בהתמדה ומשתנה מילד לילד.
לסיכום
נשימה נכונה היא הרגל שנבנה בילדות, והיא קשורה לשינה, לריכוז ולהתפתחות הפנים. תרגול פשוט בבית יכול לעזור לילד להיות מודע לשפתיים סגורות ולנשימה דרך האף, אבל הוא אינו תחליף לבירור כשיש סימנים של חסימה או של הפרעת שינה. אם אתם מזהים אצל הילד נשימה מהפה, נחירה קבועה או שינה לא רגועה, כדאי לפנות לאיתור רופא שיניים או מטפל מוסמך לשיטה ולהוריד את טופס הערכת הטיפול.
שאלות נפוצות
באיזה גיל אפשר להתחיל לתרגל נשימה עם ילד?
ילדים בגיל הגן יכולים כבר ליהנות מתרגילים פשוטים שמוצגים כמשחק. התרגול צריך להיות קצר וכיפי, בלי לחץ ובלי ביקורת. אפשר להתחיל בדקות ספורות ולהאריך בהדרגה לפי העניין של הילד.
האם נשימה איטית עוזרת לילדים להירגע?
נשימה איטית ושקטה, בעיקר עם נשיפה ארוכה, יכולה לעזור לילדים ולמבוגרים להירגע ברגעים של מתח. זו גם דרך טובה ללמד ילד להרגיע את עצמו לפני השינה.
האם פעילות ספורטיבית משפרת את הנשימה?
פעילות גופנית סדירה תורמת לכושר ולבריאות הכללית. עם זאת, היא לא מתקנת לבדה הרגל של נשימה מהפה במנוחה ובשינה, ולכן כדאי לשים לב גם לדפוס הנשימה בשגרה.
האם אפשר להדביק לילד את השפתיים בלילה?
זו שיטה שמופיעה ברשתות החברתיות, אבל אין להשתמש בה אצל ילדים בלי הנחיית רופא. כשהאף חסום, סגירת הפה עלולה להקשות על הנשימה, ולכן קודם צריך לברר את הסיבה לנשימה מהפה.
